בס"ד
אנו מצרפים בזה שבבי אורות בעברית בנושא חסד, מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים, נשמח אם התורה הזו תופץ בקרב אחינו בארץ ובתפוצות.
מערכי שיעור בנושא חסד:
פרק א'
התורה כולה חסד- הקדמה
אחת הסיבות לכך שקוראים את מגילת רות בשבועות, מבוססת על המדרש הבא:
"כל ארחות ה' חסד ואמת, שתחלת התורה גמילות חסדים ואמצעיתה ג"ח וסופה ג"ח, תחלתה הלביש ערומים שנא' ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם (בראשית ג), אמצעיתה בקור חולים שנאמר וירא אליו ה' באלוני ממרא (שם /בראשית/ יח), וסופו קבר מת שנאמר ויקבור אותו בגי"
על כן אומרים רבותינו, כמה מתאים לקרוא בשבועות דווקא את מגילת רות שגם היא עוסקת בחסד. ומכיוון שכל התורה חסד, וכולנו גומלי חסדים, הרי ששואל האדם את עצמו למה לי ללמוד עוד על החסד דבר שהוא כל כך פשוט ברור ומוסכם. וכאן בדיוק טמונה הבעיה בבואנו לעסוק בנושא החסד, כפי שמתבטא הרמח"ל במסילת ישרים כלפי לימוד עיקרי העבודה בהקדמתו.
"אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמיתתם גלויה לכל כך ההעלם מהם מצוי מאוד והשכחה רבה"
כך גם בעניין זה של חסד, ויחס התורה לחסד, נראים הדברים כברורים וידועים ואין בהם מה לחדש. אך דומה שגם בזה יש מה לחדש ואפ' אם לא, הרי שהחזרה והחידוד כשלעצמם חשובים הם עד מאוד. ואפילו אם רק נעורר את המודעות.
החסד - כוח יוצר
אחת השאלות הפילוסופיות הגדולות בהן התחבטו גדולי עולם הן בני ברית וגם כאלו שאינם בני ברית, היא מפני מה ברא ה' את עולמו? שאלה זו חזרה במשך ההיסטוריה בוריאציות שונות כשבסיסה אחד, למה?! השאלה הזו מהותית היא עד מאוד כי נוגעת היא לעצם קיומינו ושורש מציאותנו עלי אדמות, וממנה תוצאות חיים כי התשובה על שאלה זו למה ברא ה' את העולם הזה כפי שהוא, היא זו שמכתיבה כיצד יש על האדם לנהוג בעולם.
ואכן, טען האדם החושב שאם ימצא פתרון לשאלה זו רבים מהספקות והלבטים הטורדים אותו יתמוגגו. שהרי סוף סוף ידע ,למה? ואם ידע למה יבין מה מטרתו ועיקר עבודתו.
לשם מענה לשאלה רבת שנים ורבת אנפין זו, נצעד בעקבות דבריו של הרמח"ל בספרו "דרך ה'" ונשתדל להעמיק בדבריו, ובמסרים העצומים המקופלים במילים ספורות.
" הנה תכלית הבריאה היה להיטיב מטובו, יתברך שמו, לזולתו"
או בלשון אחר דרכו של הטוב להיטיב, הבה ננסה להבין מעט את ההסבר הזה, רבש"ע רוצה להיטיב כי הוא טוב בעצמותו, ואין שום משמעות להיותו טוב, אם אינו עושה טוב לאחרים. לשם כך גזרה חכמתו שיהיו אחרים [בני אדם] ויצרה חכמתו להם מסגרת של עולם, עם חוקים ומצוות שבהם יוכלו להגיע אל הטוב האמיתי. שהוא מה שהאדם מקבל בעצמו על בסיס עבודתו והשיגו , ולא כמתנת חינם.
על פי דברים אלו של הרמח"ל מתברר שכל הופעת העולם היא מכוחו של חסד ה' אם כן הכוח היוצר בה' הידיעה והאבן עליו מושתת העולם הוא ה"חסד" שהרי תכלית העולם כולו, הוא גילוי החסד האלוקי. וממילא גם בני האדם נתבעים ללכת בדרך ה' של חסד וטוב
לאור דברי הרמח"ל ואחרי שהבנו שהחסד אפילו כשהוא לעצמו הוא כח יוצר, נראה את דברי איתן האזרחי בתהילים באור חדש .
"כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶם" [תהילים פרק פט]
העולם כולו! טרם יצירתו, ובודאי כעת שהוא נוצר, וחפצים אנו בקיומו רק בחסד! יבנה.
ובלשון אחרת מובאים הדברים באבות דרבי נתן על המשנה הראשונה במסכת אבות שאומרת שאחד מעמודי העולם הוא גמילות חסדים
"על גמילות חסדים כיצד הרי הוא אומר כי חסד חפצתי ולא זבח (הושע ו' ו') העולם מתחלה לא נברא אלא בחסד שנאמר כי אמרתי עולם חסד יבנה שמים תכין אמונתך בהם"
כח יוצר הוא החסד, ועל כן הוא מעמודי העולם ומסמני ההיכר של עם הנצח רחמנים בישנים וגומלי חסדים. שדבקים בדרך ה' בעולם של חסד.
ואכן מי שזו נקודת מבטו על העולם ובריאתו אי אפשר לו שלא יביע בעולם כולו בעין טובה ובאופטימיות שהרי כל העולם כולו הוא כלי לגילוי החסד.
בס"ד
פרק ב'
כוח החסד- כיסוד לאומה
על כוח החסד ככוח יוצר הרחבנו בפרק א' בפרק זה רצוננו להראות עד כמה יסוד זה של חסד טבוע בנו מראשית היותנו לעם.
לשם כך נפתח בעיון בגמרא מאוד מתמיה ומענינת במסכת ביצה דף לב עמוד ב
"ואמר רב נתן בר אבא אמר רב: עתירי בבל יורדי גיהנם הם. כי הא דשבתאי בר מרינוס אקלע לבבל, בעא מנייהו עסקא - ולא יהבו ליה. מזוני מיזן - נמי לא זינוהו, אמר: הני מערב רב קא אתו, דכתיב (דברים יג) ונתן לך רחמים ורחמך, כל המרחם על הבריות - בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו, וכל מי שאינו מרחם על הבריות - בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו. "
ישנם כמה שאלות המתעוררות בלימוד גמ' זו אך אנו נעסוק בקטע האחרון, אותו שבתאי משוכנע שעשירי בבל צאצאי הערב רב הם שעלו עם בני ישראל בצאתם מארץ מצרים, שהרי מי שבא מזרע אברהם לא היה נוהג כך.
אך הקביעה היא הרבה יותר משמעותית כל מי שאינו מרחם על הבריות בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו. ז"א גם אם הוא חי בין יהודים יראים ושלמים לאה תיתכן התנהגות שכזו אם הוא מזרע אברהם, והעובדה שאדם מתנהג בדרך של התעלמות ממצוקות הזולת מעידה היא יותר מכל עליו! כאלף עדים שהוא אינו יהודי! ועל כן באה הקביעה הנחרצת בגמרא שהם מהערב רב.
ויש מקום לברר שתי שאלות מרכזיות ראשית מנין למדו חז"ל שכח זה של חסד הגיע מאבינו אברהם, שנית יש לברר מנין שאכן אבינו אברהם הוריש והטביע את אהבת החסד בנו בניו?
והדברים מפורשים בפסוק ובהם בעצם תשובה על שתי השאלות גם יחד
"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"
אברהם אכן גומל חסדים וטובות לכל באי עולם ומאכיל ומשקה אפילו מלאכים שנדמים כערבים , אך לא רק בשל כך ה' אוהב אותו ובוחר בזרעו אלא ה' יודע ועד, שכך יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ואכן הם ישמרו את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. ובשל כך הם זוכים להיבחר. ובדגש נוסף אם העד הוא רבש"ע הרי "לא איש אל ויכזב" ומי שאינו אוחז במידתו של אברהם מעיד על עצמו שאינו מזרעו.
והחיבור בין החסד של אברהם למידת ה' בא לידי ביטוי במדרש.
"עמד אברהם ודיבק במדת חסד, א"ל הקב"ה שלי היתה המדה הזאת, ואתה אחזתה בה, חייך שאני עושה אותך כיוצא בי... א"ל הקב"ה ראוי אתה לעטרה, שנאמר ואברהם זקן"
כביכול יש כאן ממש הדבקות של אברהם וזרעו בדרכיו של ה' כביכול. וזאת בכח החסד
פרק ג'
נח המבול- וחסד .
לאור מה שראינו על החסד לאברהם, נבוא לבחון דמות נוספת ונעשה זאת מהזווית בה אנו עסוקים החסד.
" (ה) וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם:
(ו) וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ:
(ז) וַיֹּאמֶרָ ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם:
(ח) וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הֹ"
זה סיומה הטראגי של פרשת הבריאה, בראשית. ועם כל העצב על מצבם של בני האדם זורח אור ומבצבץ בקצה הפרשה, נח! מצא חן בתוך הרוע.
והשאלה המתבקשת היא מפני מה זכה נח למצוא חן בעיני ה'? כדאי לשים לב גם למילים בהם מתבטאת התורה ניחמתי כי עשיתים, ואילו נח מצא חן.מפני מה?
מעיון בפסוקים קודם לכן מתברר שנח מצא חן לא רק בעיני ה' אלא עוד לפני כן בעני אדם.
"(כח) וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בֵּן:
(כט) וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרֲרָהּ ה' "
מפני מה זכה נח להערכה כה רבה מרבש"ע ממשפחתו ומבני דורו? מגלים לנו זאת רבותינו במדרש
" ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו. מנין היה יודע לומר זה ינחמנו ממעשינו וגו' וכי נביא היה אר"ש בן יהוצדק למודין היו שבשעה שא"ל הקב"ה לאדם ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך אמר אדם רבש"ע עד מתי א"ל עד שיולד אדם מהול. כיון שנולד נח מהול מיד ידע למך ואמר ודאי זה ינחמנו וגו'. ומהו ממעשינו ומעצבון ידינו קודם שנולד נח לא כשהיו זורעין היו קוצרין אלא היו זורעין חטים וקוצרים קוצים ודרדרים כיון שנולד נח חזר העולם לישובו. קצרו מה שזרעו זורעין חיטין וקוצרין חטים שעורים וקוצרין שעורים ולא עוד אלא עד שלא נולד נח עושין מלאכה בידיהם לכך כתיב ומעצבון ידינו. נולד נח התקין להם מחרשות ומגלות וקרדומות וכל כלי מלאכה: "
אנו נתמקד בסוף המדרש, נח מתקין לבני אדם כלי עבודה מחרשות כדי שעבודת האדמה תצלח, אין נח צובר בר,וכסף, והון לעצמו. מהכשרון המולד שלו עוזר הוא לבני דורו, וממה שחנן אותו האל גומל הוא חסד עם החברה בה הוא חי. ודווקא על רקע זה בולטת דמותו בדור אשר יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, מדור מלא חמס שהוא ביטוי שיא לאגואיסטיות, זורח האור רק מגומל החסד נח.
ואם כנים הדברים מתברר גם ההמשך לאור ראיית המרכז בעשיית או אי עשיית חסד.
"יש מרבותינו דורשים אותו לשבח כ"ש שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר ויש שדורשים אותו לגנאי לפי דורו היה צדיק ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום"
ההשוואה היא דווקא לאברהם! חסד מול חסד ה' מצווה את נח על בניית התיבה שנמשכת 120 שנה האם ישכיל הוא לקרב את כולם או שבחברה בה אין חסד אלא חמס מגיע קיצה וסופה להכחד במבול. כי החסד יוצר חיים וההפל תוצאותיו הרס וחורבן. האם יתפלל בעדם כמו אברהם על סדום או שחסד גומלים עם החיים אך אין נלחמים בגזרות ה'. אמנם מנח תוצאות חיים! מהחסד של נח אנן קיימין. וזוהי אבן השתיה לעולם שאחר המבול, וממנו דוקא מאיש החסד ממשיך העולם.
אך עדיין זקוקים אנו לאברהם העברי לשם תיקון העולם. ויותר משזקוקים אנו לאברהם זקוקים אנו לאומה שלימה של חסד.
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישלח סימן י ד"ה (י) ילמדנו רבינו
. אמנם בחלק מהמדרשים החסדים המצוינים שונים למשל תחילתה חסד המדרש מביא את העובדה שה' הכין כלה לאדם וקישט אותה וכו'. וזה רק מוכיח שהתורה כולה חסד.
והרוצה להחכים ידרים למסילת ישרים ושם ביתר הרחבה בעיקר בפרקים הראשונים
דברים רבה (ליברמן) פרשת עקב ד"ה ד. ד"א ושמר
א"ר חייא שלש מדות טובות יש ביד ישראל, ואלו הן, ביישנין, רחמנים וגומלי חסדים. ביישנין מנין, שנא' ובעבור תהיה יראתו על פניכם וגו', רחמנים מנין, שנא' ונתן לך רחמים, גומלי חסדים מנין, שנא' (ונתן) ושמר ה' אלהיך וגו'.
תרגום- עשירי בבל יורשי גהינום הם, וההוכחה לכך הוא ששבתאי בן מרינוס הגיע לבבל וביקש מהם לעשות איתו עיסקאות שהם ישקיעו והוא יעבוד והעשירים סרבו ואח"כ ביקש מהם צדקה על מנת שיאכל משהו והם סרבו. ולכן אמר כנראה הם מהערב רב שהרי מי שבא מזרע אברהם לא היה עומד מנגד כשיהודי מבקש את עזרתו.
מבוסס על הגמ' במסכת כתובות דף ח עמוד ב "א"ל: קום אימא מלתא כנגד מנחמי אבלים, פתח ואמר: אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו, (שנאמר: +בראשית י"ח+ כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו',) אחינו, בעל הגמול ישלם לכם גמולכם, ברוך אתה משלם הגמול." ואמנם רש"י שם מבסס על הפסוק ויטע אש"ל אך לכאורה הפשט הוא אחר.
בבראשית פרק יח פסוק יט
כפי שבארנו בפרק א'
תנחומא פרשת חיי שרה סימן ב
. מבוסס על הפסוק תתן אמת ליעקב חסד לאברהם ( מיכה ז' כ')
ספר בראשית פרק ו
שם פרק ה
תנחומא בראשית פרק יא
רש"י על בראשית פרק ו פסוק ט
רש"י על בראשית פרק ו פסוק יד
(יד) עשה לך תבת - הרבה ריוח והצלה לפניו ולמה הטריחו בבנין זה כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה ק"כ שנה ושואלין אותו מה זאת לך והוא אומר להם עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם אולי ישובו:
Return to top